מעוניין להפיק סרטון אנימציה? הינה מספר פרטים על שוק האנימציה בארץ שעשויים לעזור לך

ונפתח בבשורה משמחת: סטודיו "היילנדר הפקות" שהוא אחד מחברות ההפקה המובילות בתחום האנימציה, בישראל העלה אתר חדש www.highlander.co.il וכולכם מוזמנים להכנס ולבקר בו, באתר החדש תוכלו למצוא את מיטב עבודותיו החדשות של הסטודיו, אבל לא רק הסטודיו "היילנדר" מפיק אנימציה בארץ מסתבר שתעשיית האנימציה בישראל חיה ובועטת. כן, כן. נוצרים בה פרויקטים ברמה בינלאומית גבוהה, וניתן לראות יותר ויותר אנימציה ישראלית במדיות השונות – החל בסלולרי ובאינטרנט וכלה בטלוויזיה. בטלוויזיה המשודרת נעשית רוב האנימציה בארץ, זאת עקב כניסת הערוצים המסחריים, המספקים יותר אפשרויות שידור.

בישראל נערך גם פסטיבל אנימציה המתקיים בסינמטק תל-אביב, וקיימת גם קטגוריית אנימציה בפסטיבלי קולנוע מקומיים, כגון זה שבחיפה. יוזמה מעניינת שהתקיימה השנה בישראל היא חודש האנימציה ששודרבינואר האחרון ב-yes.

בניגוד למדינות אחרות בעולם, עדיין אין מוסד המעניק תואר ראשון באנימציה.

בבצלאל קרובים לכך, אבל מדובר עדיין באפשרות עתידית בלבד. מספר סרטי האנימציה באורך מלא שנעשו בישראל קטן ביותר, ורובם הגדול נעשו במסגרות סטודנטיאליות. בארצות הברית, צרפת, איטליה ויפן, יוצרים סרטים מסוג זה במשך שנים רבות.

דוגמא לסרטון אנימציה שהיילנדר הפקות הפיקו למקאן אריקסון עם המטאפורה שעם פרסום נכון אפשר למכור קרח לאסקימוסים

אנימציה – מהמילה אנימה, שפירושה נפש ביוונית, היא הנפשה, היינו "מתן נפש" לדמות דוממת. זה הדבר שעושה האנימטור – יוצק תנועה ונותן חיים לדמות מצוירת או דוממת אחרת.

ההיסטוריה של האנימציה בעולם החלה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, בהוליווד. ההצלחה המסחרית הראשונה בתחום הייתה כמובן דמותו של מיקי מאוס, שנוצר על ידי וולט דיסני בשנת 1928. הסרט הראשון ב"כיכובו" של העכבר הסופר-מפורסם היה "ספינת הקיטור ווילי", שנעשה בטכניקה ידנית המכונה Frame by Frame – בה מצרפים תמונה דוממת לתמונה דוממת ומריצים אותן במהירות ליצירת אשליית תנועה.

אנימטור הוא אמן שיכול לעסוק במגוון תחומים שונים הכוללים קולנוע, טלוויזיה, משחקי וידאו ואינטרנט. האנימטור עוסק בהפקת סרטים המורכבים מתמונות בודדות רבות הנקראות תמונות מפתח (Keyframes) שיחד יוצרות את אשליית התנועה הנקראת הנפשה כשהן מוצגות במהירות אחת אחר השנייה. התמונות באנימציות יכולות להיות מצוירות באופן ידני, בעזרת שימוש במחשב, או באמצעות כל טכנולוגיה אחרת.

בדרך כלל, הנפשה אחת מצריכה עבודה משותפת בין מספר רב של אנימטורים. השיטות בהם האנימטורים יוצרים את הדמויות המונפשות שלהם או את הפריימים תלויה בסיגנונות האומנותיים של האנימטורים ובתחום בו הם עוסקים.

אנימטורים העוסקים בהפקת הנפשה מצוירת קלאסית מכונים בשנים האחרונים "אנימטורים דו-ממדים" (2D Animators) כדי להבדיל עם "אנימטורים תלת-ממדים" (3D Animators או CGI animators) שמפיקים הנפשה ממוחשבת. תחום ההנפשה הממוחשבת התפתח רבות בעשורים האחרונים בעקבות הפיתוחים הרבים בתחומי המיחשוב והטכנולוגיה ולמעשה החליף את ההנפשה הקלאסית משום שהפך לפופולרי ורווחי בהרבה.

בשני העשורים האחרונים עבר תחום האנימציה בישראל כמה תהפוכות. ענף האנימציה הממוחשבת בישראל התחיל לפני כ-20 שנה. בשנת 1991 החלו להגיע לארץ מחשבי האנימציה הראשונים, וכך בעצם נפתח התחום.
מהפכה נוספת התרחשה, בשנת 2000, בה התבטא תהליך התחזקות המחשב האישי. השדרוג הטכני הזה גרם למהפכה, כי הוא אפשר לייצר אנימציה גם במחשב האישי. בעקבות כך, נוסדו עסקים עצמאיים קטנים אשר הציעו שירותי אנימציה. כיום יש בישראל חברות אנימציה שפועלות מחדר בבית פרטי, ויחד עם זאת איכות העבודה זהה לזו של החברות הגדולות.

דוגמא לסרטון אנימציה שהיילנדר הפיקה לקמפיין בחירות בארה"ב:

ניתן להבחין בין שני סוגי אנימציה: אנימציה קלאסית ואנימציה ממוחשבת. האנימציה הקלאסית מוכרת לנו מסרטי מיקי מאוס, פופאי ואחרים. היא דורשת כוח אדם רב, וכן מיומנות איורית וציורית גבוהה. את האנימציה הממוחשבת ניתן לחלק לשלושה סוגים.

הסוג הראשון הוא עיצוב בתנועה, כמו זה המופיע בפתיחים של תכניות טלוויזיה או בבאנרים באינטרנט. הסוג השני הוא אנימציה תלת-ממדית, כמו זו שנעשתה בסרט הקולנוע "מכוניות" של פיקסר, המתבססת על קישורים מתמטיים וגיאומטריים, והדמויות בה "מתקיימות" במרחב. הסוג השלישי הוא אנימציית Cut Out. זוהי כל אנימציה המבוססת על מקטעי ציור שנעים על המסך. סדרת האנימציה "סאות`פארק" עשויה בטכניקה זו, וזוהי גם האנימציה המשמשת בתוכנת Flash.

נדגיש שככול שהמסך יותר גדול, כך הטכנולוגיה של האנימציה מסובכת ומתוחכמת יותר. ברשימת המסכים האפשריים ניתן למצוא את מסך הטלפון הסלולרי, המחשב, הטלוויזיה ולבסוף את המסך הגדול של בית הקולנוע. "תוכנת Flash שינתה את פני האנימציה בעולם. שפת ה-Flash יצרה ז`אנר חדש של סדרות אנימציה לילדים, בהן האנימציה היא בעלת אלמנטים שטוחים ודמויות שמורכבות מראש וגפיים שזזות בנפרד. זו אנימציה זולה יותר ומהירה יותר להכנה מאנימציית תלת מימד, אנימטור טוב, הוא כזה שיש לו ידע במשחק ופיזיקה וגם חוש טיימינג טוב.

אחת החברות הגדולות המייצרות אנימציה כיום בישראל היא חברת "היילנדר הפקות" העוסקת בשלוש נישות: פרסומות לטלוויזיה ולאינטרנט, הפקת סדרות והפקת סרטוני הדרכה ותדמית,
"היילנדר הפקות" הינה חברת בוטיק לאנימציה המציעה שירותים רבים למשרדי פרסום, לחברות הפקה, ולתעשיית הטלוויזיה, באיכות לא מתפשרת ובמחירים תחרותיים.

החברה מספקת שרות מלא ללקוחותיה משלב גיבוש התסריט ועד המוצר סופי הכולל פס קול וקריינות.

במהלך השנים עבדה החברה עם הלקוחות הגדולים בשוק (מקאן אריקסון, JWT, סלקום, תנובה ורבים אחרים), הפיקה סדרות אנימציה (המופצות כיום בלמעלה מ-150 מדינות), פרסומות, קליפים (לזמרים כמו שלמה ארצי) סרטונים ויראליים (עם מאות אלפי חשיפות לכל סרט), סרטוני הדרכה ומשחקי מחשב.

לחברה צוות גדול ומקצועי של אנימטורים, מעצבים ואנשי פיתוח תוכן מהמוכשרים ביותר בתעשייה. ביחד אנו גאים לקחת חלק בפרויקטים מאתגרים, במסירות רבה ועם הרבה אהבה למקצוע.

וידאוקליפ שהיילנדר הפקות הפיקו לשלמה ארצי

"כיום ישנה בישראל קפיצת מדרגה מאוד גבוהה ביכולות הטכניות והקריאייטיביות, בכל הקשור לאנימציה", טוען אסף קופפר, מנכ"ל החברה.

אנימציה יכולה להיות באופן מכוון חיקוי של המציאות, או יצירת עולם דמיוני.

עד לשנות ה-90, הייתה האנימציה משהו בר-זיהוי. הטכנולוגיה לא אפשרה את האנימציה ההיפר-ריאליסטית. כיום, מדובר באשליה ממוחשבת. מה שחשוב באנימציה זה הרעיון. הטכניקה היא הדרך שבה אנו בוחרים ליישם אותו, והיא יכולה להיות כל אחת מסוגי האנימציות הקיימות".

ניר בקאי הוא מנהל קריאייטיב האחראי על תחום הפרסומות ב-JCS. "בכל פלטפורמה משדרת יש כיום אנימציה", הוא טוען. "הרעיון באנימציה הוא היכולת להמציא עולם חדש, והערך המוסף של אנימציה הוא לעורר לחיים על ידי תנועה. בעזרת אנימציה ניתן היום לעשות הכל – לבנות דמות שתיראה אנושית לחלוטין ולהפעיל אותה כמו שאני רוצה".

שרון גזית מסטודיו פיל אנימציה מוסיף "אנימציה בישראל נתפסת כמשהו שמיועד לילדים. זה פיגור של עשרות שנים לעומת שאר העולם. זה לא פיגור טכני אלא חשיבתי, מבחינת התפיסה של מהי אנימציה", הוא טוען. "התכנים של האנימציה שנראית על מסכי הטלפונים הסלולריים, הם יותר קצרים, פחות מורכבים ומאוד קומוניקטיביים. הסלולר הוא פשוט טלוויזיה לא נוחה".

סטודיו ישראלי בולט נוסף הוא "סטודיו הרכבת", המתמחה באנימציה תלת ממדית ומשמש גם כאולפן לדגימת תנועה. בארי בן נר, מנהל הסטודיו ואנימטור, מספר כי דגימת התנועה היא ייחודית לסטודיו. "דגימת תנועה מבוססת על מערכת שבמרכזה מכשיר בשם ג`יפסי, שבנוי מחיישנים היודעים לקרוא את סיבובי הפרקים והתנועה של האדם הלובש אותו", הוא מסביר, "ומשדרים את התנועות למחשב. המחשב בונה קובץ שכולל מידע על מיקום כל חיישני התנועה במרחב, ושניתן ליישם על תוכנות תלת ממד. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש בשתי אפליקציות – האחת היא דגימת תנועה לסרטי אנימציה, והשנייה היא שימוש בזמן אמת על מנת להפעיל דמות תלת ממדית מול קהל.

"מבחינת היכולת, אנשי האנימציה בישראל הם ברמה גבוהה ובינלאומית", טוען איסי דקל, המשמש כבמאי ואנימטור בסטודיו. "עד לפני עשר שנים פעלו בישראל 20 או 30 אנימטורים שלמדו את המקצוע בעצמם או בחו"ל. כיום קיימות מחלקות לאנימציה בבתי ספר ברחבי בארץ, וקורסים באנימציה נלמדים גם במחלקות לעיצוב גרפי ותקשורת חזותית. היום גם מייצאים הרבה אנימציה ישראלית לחו"ל".

סטודיו צעיר מהבולטים בישראל, הפועל מזה כשנתיים, הוא Crew972. אחד השותפים בו הוא אלכס אוראל, שלמד אנימציה דיגיטלית בסן פרנסיסקו, ובין השנים 2001-2004 עבד כאנימטור וכאמן סטורי-בורד בפיקסר, חברת האנימציה המובילה בעולם, והשתתף בין השאר בעשיית הסרטים "משפחת סופר על" ו"מוצאים את נמו". "סטודיו Crew972 מספק שירותי אנימציה בעיקר לחו"ל ומתמחה באנימציה של דמויות", הוא מספר. "הנפשת הדמויות היא מקצוע ספציפי בתוך עולם האנימציה. אנימטור צריך להבין מינימום של אנטומיה, כדי להיות מסוגל ליצור צורה משכנעת של דמות". כמי שעבד הן בארצות-הברית והן בישראל, מעיד אוראל כי יש הבדל משמעותי בין ענפי האנימציה של שתי המדינות – "בארצות-הברית יש הצדקה מסחרית גדולה יותר, ובישראל השוק הרבה יותר קטן", הוא מסביר.

סטודנט לאנימציה בבצלאל לומד שעות רבות יותר מסטודנט לאנימציה באנגליה או במקומות אחרים בעולם עוד אדם שמכיר מקרוב אנימציה שנעשית מחוץ לגבולות ישראל, הוא האנימטור והמאייר אלי צוצ`ידה, יליד טוקיו שעלה לישראל ב-1996. בין השאר עיצב דמויות למשחק סוני פלייסטיישן בשם "One piece groundbattle rush". "האנימציה היפנית נקראת `אנימה`, ורוב סרטי האנימה מבוססים על סיפורים מתוך המנגה – הקומיקס היפני" הוא אומר. אחת מסדרות

הטלוויזיה המבוססות על אנימה, המוכרת היטב לישראלים, היא "הלב", שנוצרה ביפן בשנות ה-70. "האנימה היא לרוב דו-ממדית, ורובה נעשית עבור סדרות טלוויזיה".

תחום האנימציה בישראל מאוד מפותח בכל הקשור ללימודי המקצוע. ישנם כמה מוסדות המציעים לימודי אנימציה – בחלקם מחלקות שלמות המתמחות בתחום, ובחלקם מציעים קורסי אנימציה במסגרת המחלקות לעיצוב גרפי. מחלקה לאנימציה קיימת בקמרה אובסקורה ובמכללת "אנימאיה", ויש לציין גם את המכללה הישראלית לאנימציה, אך המחלקה הבולטת בארץ בתחום האנימציה היא זו של בצלאל.

בראש המחלקה עומד, זו השנה השביעית, פרופ` רוני אורן, מוותיקי האנימטורים בישראל והפרופסור היחיד בישראל בתחום, שעוסק בתחום באופן מקצועי מזה כ-32 שנה. "סטודנטים לאנימציה עובדים עבודה קשה ואינטנסיבית. על מנת לייצר דקה אחת של אנימציה קלאסית, צריך לייצר בין 750 ל-1500 פריימים", הוא מסביר. "סרטי הסטודנטים המופקים במחלקה שלנו מצטיינים בעיקר ברמת התוכן", הוא מוסיף, ומתגאה בכך שסטודנט לאנימציה בבצלאל לומד שעות רבות יותר מסטודנט לאנימציה באנגליה או במקומות אחרים בעולם. "בעקבות כך, תפוקת הסרטים הישראלית רבה יותר, ועשויה בטכניקות מגוונות יותר".

קרדיט: freepik
דילוג לתוכן